תיק משקיות (התיק הראשון שסרגתי)

תיק סרוג במסרגת וו (קרושה).
חומר הגלם: שקיות פלסטיק, כאלה שאני שומרת הרבה זמן כמו פולניה טובה, כי אולי פעם נצטרך. אז עכשיו צריך.

את הרעיון לקחתי מחמוטל לורנס, שאף הדגימה לי בשידור חי את הטכניקה לגזירה מהירה של השקית לסרטים.
דוגמנית הבית (אמא שלי) מדגמנת את התיק.
התיק מורכב שקית צבעונית של פו הדב, שקית לבנה פושטית של הסופר, שתי שקיות גדולות של כפר השעשועים (מהסוג הסגול ברובו. עכשיו יש להם שקיות כחולות עם עיגולים לבנים) וכמה שקיות לבנות גדולות במיוחד של טויס-אר-אס.
כן, יש לי ילדים.

מילת המפתח היא מיחזור, או שימוש שני. כלומר, לא להתפתות לקחת בחנות שקית שמוצאת חן בעיני, אם אני לא ממש חייבת אותה כדי לשאת דברים הביתה, אפילו אם יש לה צבע מגניב. אלא להשתמש בשקיות שכבר יש לי.

אני חייבת להודות שמה שבעיקר מוצא חן בעיני בפרוייקטים מהסוג הזה, הוא לא הצלת כדור הארץ (עם כל הכבוד שאני רוחשת. ואני רוחשת) אלא הכיף של לתת חיים חדשים ושונים לדבר קיים שכבר מיצה את השימוש המקורי שלו. רגע לפני שמשהו נזרק לפח, לעצור ולחשוב מה אפשר לעשות איתו.

עדכון 2024: מאז עבר הרבה זמן, והרבה דברים קרו. בין השאר אמא שלי נפטרה.

וגם סרגתי הרבה מאד תיקים בשיטות שונות וצברתי הרבה ניסיון עם החומר הזה.