רציתי תיק מרופד למצלמה, אבל כזה שיהיה מינימלי בגודל שלו, כך שיהיה נוח לשאת אותו בתיק, אבל שיהיה בו מספיק מקום למצלמה, לרצועה שלה, לסוללה הנוספת, ולמטלית ניקוי של העדשה.
יש הרבה סוגים של תיקים למצלמות, אבל הם בדרך כלל דברים מאסיביים יותר, ואני רציתי משהו שיהיה בדיוק בגודל שאני רוצה, ובאותה הזדמנות שגם יהיה לו מראה עם טאץ' אישי יותר.
החלטתי להכין לבד ולהשתמש בשיטה של הלחמת שקיות, שיטה שאני בכל מקרה רוצה להתנסות באפשרויות הרבות שלה.
התחלתי ביריעת פצפצים כפולה, הגובה הוא פעמיים הגובה הסופי + החלק העליון שיהיה הסגירה.
כך זה נראה מקופל:
כך זה נראה פרוש.
הוספתי עוד מלבן של פצפצים שהיה קצת קטן יותר אבל נתן עוד שכבת הגנה. הוא לא מגיע לכל האורך, אבל זה בסדר כי החלק העליון יהיה הסגירה של התיק.
בחרתי שקית גדולה שמתאימה לצבעים שרציתי. פרשתי את השקית וגזרתי שני מלבנים בגודל קצת גדול יותר מהגודל הסופי. צריך לקחת בחשבון להשאיר שוליים כי השקית מתכווצת בחום. אני ממליצה להשאיר יותר שוליים ממה שאני השארתי, בכל מקרה את השאריות גוזרים אחר כך.
את שתי השכבות של השקית סדרתי כשאחת מהן מסובבות ב180 מעלות. רציתי לנצל את השקיפות למחצה של השקית, כך שהשכבה התחתונה תתן דוגמה נוספת ולא תהיה שכפול של השכבה העליונה. צריך לקחת גם בחשבון שההלחמה גורמת לדוגמה מהשכבה השניה להיות ברורה יותר כשהיא מתאחדת עם השכבה העליונה.
הוספתי מתחת עוד שכבה של שקית כפולה לחיזוק, שקית כחולה מסוג "גופיה".
מיישרים את השכבות, מניחים מתחת מגבת או משטח אחר להגן על השולחן.
מניחים ניר אפיה על השכבות כדי להגן על המגהץ. בלי נייר האפיה השקית החמה תדבק למגהץ. אם מגהצים שקיות שיש להן דוגמה, מומלץ להניח נייר אפיה גם מתחת לשקיות כדי להגן על משטח העבודה/המגבת מההדפסה שעלולה להכתים.
מגהצים בחום בינוני, ואחר כך גם בצד השני. אני ממליצה להתחיל בחום נמוך יותר, ורק אם צריך להעלות לדרגת חום גבוהה יותר. חום גבוה מדי עלול לכווץ מדי את השקיות או אפילו לעושת בהם חורים.
כך השקיות נראות אחרי הגיהוץ:
הפכתי את יריעת השקיות כך שהצד האחורי (השקית הכחולה) פונה קדימה, והנחתי עליהן את יריעות הפצפצים.
הדבקתי בצדדים את הפצפצים לניילון בעזרת סלוטייפ.
לא צילמתי את השלב הזה אבל הנחתי שוב נייר אפיה וגיהצתי רק את השוליים בצדדים ולמטה, ואת החלק העליון. לא גיהצתי את החלק המרכזי של הפצפצים כדי לא להשטיח אותם. חשוב היה לי להשאיר את הפצפצים עצמם שלמים ככול האפשר, כדי שיהיו ריפוד טוב לתיק.
גזרתי את השוליים המיותרים.
כשהחלק החיצוני עדיין מופנה החוצה, קיפלתי את התיק, גזרתי עוד שוליים מיותרים כך שהכל יהיה מיושר, ותפרתי את הצדדים עם חוט תפירה כפול שחור. אפשר גם להשתמש במכונת תפירה.
הפכתי את התיק כך שהצד הפנימי יפנה פנימה. הוספתי פיסת ולקרו למעלה. לסוג הזה יש דבק משלו, שנדבק יפה מאד לפלסטיק.
בשלב הזה, אם כל השכבות מולחמות היטב אחת לשניה, אפשר להשאיר את זה כך. אבל במקרה הזה הם לא נדבקו באופן מושלם והיו רווחים ביניהם בכמה מקומות. פתרתי את זה בכך שתפרתי את הקצה בעזרת חוט רקמה בצבע שחור, שיתאים לדוגמה.
התיק המוכן – מבט פנימה, כשהמצלמה וכל מה שצריך בפנים
ומבחוץ