רהיט שני מקרטון – שידה לטלויזיה

עברו 5 שנים (!) מאז הרהיט הקודם שהכנתי מקרטון, מאז המשכתי לשמור קרטונים בבית, מפנטזת על שלל הרהיטים שאבנה, ואני חייבת לספר שקרטונים לא משתבחים עם השנים. הם קולטים לחות ומתמלאים באופן מפתיע באבק. תארו לכם.
קרטונים שכן עושים מהם רהיט ומצפים אותם בשכבות צבע ולקה – נשמרים יפה מאד.

בכל מקרה, כשעלה הצורך בשידת טלויזיה שתהיה פונקציואנלית יותר מהשידה שיש לנו עכשיו, הכרזתי שבשום אופן לא קונים, אני אכין לבד! וסופסוף נעשה משהו עם הקרטונים המאובקים האלה.

אני אתחיל מהסוף, כך נראית התוצאה סופית

ועכשיו תמונות מהתהליך והסברים, כולל תובנות בעקבות טעויות שעשיתי בדרך.

השלב הראשון הוא מדידות ותכנון על נייר. אין לי תמונה של השלב הזה, אבל כבר בשלב הזה אני יכולה לשתף בשתי טעויות:

טעות #1 – לא לקחתי בחשבון את גובה הגלגלים. ידעתי שאני רוצה שיהיו לשידה גלגלים אבל מדדתי לפי הגלגלים של השידה הקודמת, אבל הגלגלים שקניתי בסוף היו גבוהים יותר. הצעד הנכון היה לקנות גלגלים ורק אז לחשב את הגובה של הרהיט בהתאם. זה לא היה נורא כי ההפרש בגובה לא היה מאד משמעותי במקרה הזה, והתרגלתי לגובה החדש.

למה גלגלים? כי זאת שידה שלא צמודה לקיר, היא משמשת כסוג של חוצץ בסלון/פינת העבודה שלנו, ולפעמים יש צורך להזיז את השידה כדי להגיע למדפים שנמצאים לידה.

טעות #2 – חשוב לקחת בחשבון שלקרטונים יש עובי, וכאשר מודדים את החלק הפנימי של התאים, צריך להוסיף לחישוב שבשלב ההרכבה הלוחות הפנימיים של התאים יצמצמו את השטח בתוך התא בערך בס"מ (תלוי בעובי הקרטון). גם זה לא היה קריטי כי עדיין נשאר מקום בפנים למה שרציתי, אבל זאת נקודה חשובה לפעמים הבאות.

אז היו לי קרטונים בגודל שרציתי ואחרי מדידות (השתדלתי למדוד מדוייק ככל האפשר) חתכתי את הקרטון הראשון. למרות איך שזה נראה בתמונה לא חתכתי אותו ישירות על השולחן, יש לי משטח חיתוך בשביל זה, אני לא ברברית. לשולחן שלום.

הקרטון הזה ישמש גם כשבלונה לשאר הקרטונים.

הצמדתי אותו לקרטון השני וסימנתי בעיפרון את החלקים. כך עשיתי גם בשניים הנוספים.

מיספרתי אותם כדי שלא אתבלבל אחר כך. צעד חשוב משום שהקרטון האחורי ישאר שלם ולא חותכים בו את החורים לתאים. בחרתי שהקרטון הקדמי (1) יהיה זה שאין בו שום קמטים ופגיעות, 2 ו- 3 יכולים להיות פחות יצוגיים.

מאד חשוב שכיוון "הגלים" בקרטון יהיה לאורך, כך משתמשים בעצם בחוזק של הקרטון. מאחר ובשניים מהקרטונים שחתכתי הכיוון היה לרוחב הקפדתי שקרטון 1 ו- 3 יהיו עם גלים לאורך והשניים האחרים יהיו לרוחב כך יהיה למבנה לפחות קרטון אחד לאורך במרכז השלד. אפשר להתייחס אל זה כאל טעות #3 שלא התאמצתי למצוא עוד קרטונים שיהיו לאורך במקום להסתפק במה שהיה לי. אבל בניתי על זה שיש גם את החלקים המוצלבים שיתנו עוד תמיכה, ולפחות שניים מהחלקים הראשיים של המבנה כן לאורך. בסופו של דבר זה יצא עמיד ובסדר גמור גם כך.

השלב הבא – תכננתי כמה חלקים מוצלבים אצטרך, וחתכתי אותם. שלב מעיק אך הכרחי.

חתכתי מגרעות בגובה חצי הקרטון וברוחב של רוחב קרטון ממוצע. השתמשתי בראשון כשבלונה לסמן את השאר.

סימנתי וחתכתי בקרטונים הראשיים את מקומות החיבור של החלקים המוצלבים.

חותכים את מקומות החיבור של החלקים המוצלבים רק בשני הקרטונים האמצעיים. בקרטון 1 ובקרטון 4 לא חותכים אלא מסמנים כי שם החלקים המוצלבים רק יודבקו.

אפשר כבר לסיים את ההכנות להגיע לחלק המהנה יותר – הרכבת השלד. בשלב הזה לא משתמשים בדבק, החלקים המוצלבים מחברים את הקרטונים 2 ו-3

ובמבט מהצד

כבר בשלב הזה השלד די יציב ואפשר אפילו להניח חפצים עליו. אבל בגלל שעוד אין את החלקים החיצוניים הוא עדיין מתנדנד.

לפני שמחברים את החלקים החיצוניים צריך לחזק את החיבורים של החלקים המוצלבים. אין צורך בדבק כדי לחבר אותם אחד לשני, אבל כן רצוי לתת חיזוק. לשם כך משתמשים בנייר הדבקה במים. זה גליל נייר צר עם דבק בצד אחד שמתחיל לפעול כאשר מרטיבים אותו. קשה לראות אותו כאן בתמונה משום שיש לו את אותו צבע של הקטון.

הדבקתי כך את כל נקודות ההצלבה, זה היה המון עבודה, אבל הקשבתי לפודקאסטים תוך כדי העבודה וזה עבר בנעימים.

עכשיו הוספתי את חלקים 1 ו- 4 והדבקתי אותם לשלד בעזרת דבק חם, תוך הקפדה שהחלקים המוצלבים יהיו ישרים ככל האפשר ובהתאם לסימונים שעשיתי על הקרטון.

טעות #4 – בחרתי שהחלק הקדמי יהיה הצד עם ההדפסה משום שמצא חן בעיני שהלמינציה של ההדפסה נותנת גימור חלק מאד. לא לקחתי בחשבון שחלקים מודפסים קשה יותר להעלים בצביעה, ולכן נדרשו אחר כך שתי שכבות של צבע לבן להעלים את הלוגו ושאר הטקסטים. ובגלל שאת התכנון והסימונים עשיתי על הצד השני של הקרטון, הסימונים של החלקים המוצלבים כבר לא היו מקבילים.

מבט מהצד

מדדתי וחתכתי קרטונים לדפנות הפנימיים של התאים. הדבקתי אותם עם דבק פלסטי. הצמדתי אותם למקום בעזרת סיכות עד שהדבק יתיבש.

הדבקתי גם את הדפנות החיצוניות הצדדיות של הרהיט.

בשלב הזה גיליתי שאין לי מספיק קרטונים בגודל המתאים, לשמחתי מצאתי ברחוב עוד אריזת קרטון של טלויזיה.

טעות #5 והכי חמורה – לא הקפדתי לבדוק שהכל אכן ישר לפני שהדבקתי את החלקים החיצוניים והדפנות הפנימיות. עד כמה שהשתדלתי למדוד ולחתוך באופן מדויק היו בכל זאת הפרשי גובה קלים. הייתי צריכה לעבור על הכל ולחתוך ולשייף חלקים בולטים לפני שהדבקתי את הדפנות.

---

---

הפכתי את הרהיט והוספתי גלגלי קרטון במקומות המשוערים שהגלגלים יחוברו אליהם אחר כך. רציתי משהו שיתן אחיזה לברגים של הגלגלים. עשיתי ארבעה למרות שאחר כך הוחלט על שישה גלגלים.
הספרים בשלב הזה נועדו להצמיד דפנות פנימיות שהדבקתי.

הפכתי שוב

למדתי מהטעות שעשיתי ברהיט הקודם והפעם הקפדתי לחזק את השטח העליון שעליו תהיה הטלויזיה. חתכתי שבלולים מקרטון והדבקתי אותם בעזרת דבק חם.

הדבקתי את החלק העליון. שוב אריזה של LG, בחיי שזה היה במקרה, אין לי שום כוונה לעשות פרסומת, זאת האריזה שמצאתי.

הפכתי שוב והדבקתי את הקרטון של החלק התחתון.

חיברתי את הגלגלים בעזרת דבק חם כדי שלא יזוזו וכדי לתת חיזוק נוסף, והברגתי אותם למקום. יתכן שהיה צורך בשלב הזה בשכבת קרטון אפור (קרטון דחוס) כדי לתת לברגים יותר אחיזה. וויתרתי על זה, נראה לי שבאמת זאת לא היתה חובה והעסק יציב מאד גם בלי זה.

הפכתי את השידה, עכשיו בגלל הגלגלים היא היתה קלה מאד להזזה, והיה נוח להזיז אותה לחלקים שונים בחדר כך שלא תפריע יותר מדי. אני עובדת בסלון שגם ככה הוא די קטן, אז היה צורך לנייד את השידה בכל פעם.

עכשיו כשנגמר שלב הבניה חשוב לחתוך כל מה שבולט ולשייף היטב לפני שעוברים לשלב הגימור. כאן השתמשתי בסכין מטבח משוננת, גיליתי שנוח מאד לנסר איתה קרטונים. סכין יפנית חדה מדי לעבודה הזאת ועלולה היתה לחתוך את הקרטון מעבר למה שרציתי.

אחרי שהכל חתוך עוברים עם נייר שיוף להחליק כמה שאפשר את כל נקודות החיבור. השתמשתי בניר שיוף שכרכתי סביב קופסה קטנה כדי שיהיה נוח לאחוז בה.

כשהכל חלק ומשיוף להפליא, עוברים לשלב הבא. הדבקתי פסי נייר דבק חום (אותו נייר שהשתמתי בו לחזק את החלקים הפנימיים) בכל הפינות והחיבורים.

הידד! נגמר עוד שלב, אפשר לעבור לצביעה

התחלתי בשכבת צבע אקריליק לבן, כאמור גיליתי שזה לא מספיק להעלים את ההדפסה והלוגו אז צבעתי בשתי שכבות.

לשלב הבא אין לי תמונה, אז תאמינו ששצבעתי הכל בשכבה נוספת של צבע אוקר (סוג של חרדל כתמתם). רציתי שיהיה צבע חם ובהיר לפני שאצבע את השכבה העליונה שתהיה כהה יותר. בניתי על כך שאקריליק הוא די שקוף והצבע החם מתחת יתן עומק לצבע הסופי.

צבעתי את החלקים החיצוניים בצבע חום ואת הפנימיים בצבע חום כהה יותר. משום מה בצילום הזה הצבע בהיר יותר מבמציאות.

טעות #6 אבל שהובילה לתוצאה טובה – לא הצטיידתי מראש בכמות מספיקה של צבע אקריליק. השתמשתי בצבע שהיה לי וכשנגמר הלכתי שמחה וטובת לב לחנות ממנה קניתי אותו כדי לקנות עוד, רק שהתברר שהם כבר לא מחזיקים את המוצרים של החברה הזאת, ולא היה צבע בגוון זהה של חברה אחרת. בסופו של דבר זה יצא לטובה כי הצבע שקניתי במקום היה בגוון חם ומוצלח יותר, בשכבה שקופה (מדוללת יותר) על השכבות הקודמות הוא נתן צבע עמוק יותר.

שאפתי לאפקט דמוי עץ, ולכן חלקים מסויימים צבעתי עם מברשת לכיוון אנכי וחלק לכיוון אופקי. השתמשתי במסקינגטייפ רחב להגן על החלקים שלא רציתי שייצבעו

כך זה נראה אחרי הצביעה של החלקים האנכיים

מבט מקרוב

כשהצבע התייבש היטב צבעתי את החלקים האופקיים (שוב הצבע נראה הרבה יותר בהיר ממה שהוא באמת)

צבעתי שתי שכבות לקה, ועוד שכבה ליתר בטחון בחלק העליון. נשמע שלב קצר אבל היה צורך לחכות שעות בין שכבה לשכבה.

כדי שהשידה תהיה שמישה צריך היה לחתוך חורים לכבלים של המכשירים החשמליים שיהיו בה

עכשיו כשאפשר היה להחליף את השידה הישנה, היה מקום גם למכשירים שתפסו מקום בכוננית אחרת. בכוננית הנ"ל היו גם המון דיסקים וקלטות DVD שאף אחד כבר לא צופה בהם. אחרי מיון מסיבי הם הצטמצמו להפליא ומצאו מקום משכן אחר. את הכוננית המיותרת העברנו לחדר אחר בו היא מביאה יותר תועלת.

התוצאה הסופית, כולל החתולה. המקום בינתיים שמור לה, אם כי היא תמיד מעדיפה לשבת עלינו, או על המקלדת, מה שיפריע יותר באותו רגע.

קצת תמונות מקרוב:

אז הרווחנו יותר מקום בחדר, סדר בדברים, יותר נוח לגשת למכשירים החשמליים ולא צריך לכוון את השלט בזווית משונה, וזה עלה מעט מאד.

כמה זה עלה בעצם?

עשיתי חישוב של העלות היחסית של כל החומרים שהשתמשתי בהם (לקה, נרות דבק חם, צבע אקריליק, דבק פלסטי, נייר דבק ודבק פלסטי). בסך הכל העלות של הרהיט היתה כ- 170 ש"ח, כשהחלק היקר ביותר היו הגלגלים. אם לא הייתי משתמשת בגלגלים היא היתה עולה פחות מ 100 ש"ח

לא חישבתי את כל המכשירים שהשתמשתי בהם (סכין חיתוך, סרגל מתכת, משטח חיתוך, מספריים, עפרון, סרט מידה, אקדח דבק חם, מברשות צבע) משום שהם רב פעמיים, חלקם מחזיקים מעמד שנים רבות, וקשה לחשב את העלות היחסית שלהם פר פרוייקט.

נשארו לי עוד קרטונים ולקה לפרוייקט נוסף, הפעם אני לא אחכה 5 שנים…

עדכון (31.1.18) – אכן לא חיכיתי חמש שנים, בניתי מיני-שולחן קפה, רהיט קטן שלקח הפעם רק קצת יותר משבוע להכין.

---

---