Skip to content

4 – שאלות ותשובות על סריגה מניילון

    שאלה: אם לא לוקחים שקיות מחנויות, איך סוחבים את הדברים שקניתי הביתה?

    תשובה: כדאי תמיד לקחת איתך תיקים רב-פעמיים לקניות. כאן יש דוגמאות לתיקים כאלה »

    תיקים רב פעמיים לקניות

    שאלה: אם לא לוקחים שקיות מחנויות, איך יהיו לי שקיות לסריגה?

    תשובה: לא חסר. בדרך כלל יש שקיות בבית מקודם, ואם לא אצלך יש אצל המשפחה או חברים. אפשר גם למצוא שקיות בכלובי הבקבוקים למיחזור, הן בדרך כלל יחסית נקיות כי היו בהן רק בקבוקי שתיה ריקים, וצריך רק לשטוף אותן.
    אפשר גם לסרוג מאריזות שונות שיש בבית, כמו אריזות של גלילי נייר טואלט.
    בשיעור השני יש הסבר איך מכינים מאריזות כאלה ושקיות עבות חוט לסריגה.

    כיסוי לקופסה, סרוג מאריזת ניירות טואלט

    שאלה: האספקט האקלוגי מובן, אבל איך משתמשים בשקיות משומשות, הן לא מלוכלכות?

    תשובה: בדרך כלל אלה שקיות שהכילו מצרכים יבשים, לחמים, שקיות של ירקות, ירקות בתפזורת או בקבוקים. מה שנשאר בפנים הוא לכלוך יבש, מנערים קצת את השקית והכל בסדר.

    אם מדובר בשקית רטובה או מלוכלכת, אפשר לשטוף ולתלות לייבוש על החבל. אפשר גם להוסיף את השקיות המלוכלכות למכונת הכביסה עם שאר הכביסה בחום נמוך, ואחרי זה לתלות את השקיות לייבוש.

    שאלה: כדאי לגזור מראש את כל השקיות שיש לי ולהכין סלילים מראש?

    תשובה: אני לא ממליצה לחתוך את כל מלאי השקיות שיש לך לחוטים מראש. רצוי לחתוך שקית אחת או שתיים, להתחיל לסרוג ואז לראות אם כדאי לחתוך רצועות רחבות או צרות יותר, בהתאם לסגנון הסריגה שלך ולעובי המסרגה.

    גם אחרי שהחלטת מה נוח לך יותר, ייתכן ובהמשך יהיה צורך להשתמש לפרוייקט אחר במסרגה עבה או דקה יותר ולכן גם יהיה צורך לחתוך רצועות ברוחב אחר.

    בכל מקרה לא רצוי לחתוך בבת אחת המוני שקיות, ואז בבת אחת להכין מכל השקיות חוטים. כדאי לפעול לסרוגין: לגזור, להכין חוט ולגלגל אותו לסליל, לסרוג ושוב. כשעושים פעולות שונות לסירוגין, תנועות היד לא חוזרות על עצמן יותר מידי. ובכלל רצוי לא להפריז בתנועה אחת במשך הרבה זמן.

    סלילים מוכנים לסריגה

    שאלה: מה עושים עם השאריות של הניילון אחרי החיתוך?

    תשובה: אני שומרת ומשתמשת בזה לעבודות הלחמה של שקיות, או כחומר מילוי.

    אם צריך לזרוק, אז רצוי לאסוף הכל ביחד ולא לזרוק לפח הרגיל, אלא להשליך לפח הכתום של מיחזור האריזות.

    שאלה: אפשר לשלב בסריגה סוגי שקיות שונים?

    תשובה: אפשר לשלב שקיות מסוגים ועוביים שונים. אבל חשוב לשים לב להבדלים בעובי החוטים, כך שהשורות הסרוגות מהשקית העבה יותר לא יהיו רחבות יותר.
    לכן אם משתמשים בשקיות שיש להן עוביים שונים, גוזרים את הלולאות/רצועות בהתאם: את השקית העבה גוזרים לרצועה קצת צרה יותר מאשר את הרצועה של השקית הדקה.

    דוגמה סרוגה משקיות גופייה כחולות בשיטת הלולאות, ושילוב שתי שורות של שקית עבה בצבע כסוף שגזרתי בשיטת החצאית.

    שאלה: אפשר לכבס את מה שסורגים מניילון?

    שטיפה
    שוטפים ידנית, ואפשר אפילו לכבס במכונה בטמפרטורה נמוכה.
    באופן אישי כיבסתי במכונה גם בטמפרטורה של 80 מעלות ולא קרה כלום, אבל אני לא יכולה לקחת אחריות, במיוחד כשיש הבדלים בעובי השקיות, הדוגמה ושיטת הסריגה. עדיף לכבס בטמפרטורה 40 מעלות ומטה.

    יבוש
    תולים לייבוש על החבל, רצוי לא בשמש ישירה.
    אפשר גם במייבש הכביסה (לא בחום הגבוה ביותר שלו) אבל חשיפה ממושכת לחום המייבש עלולה לגרום לפלסטיק לאבד את האלסטיות שלו ולהיות שביר.
    שימו לב שגם חשיפה ארוכה מדי לשמש (חודשים או שנים) גורמת לדהיה של הצבעים. וכמו במייבש, חום השמש בחשיפה ארוכה מדי מחליש את הפלסטיק והופך אותו לשביר. לכן אם תולים את החפץ חשוף לשמש או מניחים במרפסת או בגינה ושוכחים אותו שם הצבעים ידהו והפלסטיק במשך השנים יתפורר. בשימוש רגיל כמו כל תיק רגיל אחר, אין שום בעיה בחשיפה לשמש.

    גיהוץ?
    עדיף שלא כי בחום גבוה הפלסטיק מתכווץ.
    במקרים מיוחדים בהם כן צריך להשתמש במגהץ, כמו כשמכינים תחתית לכלים חמים, עושים את זה בצורה מבוקרת בחום נמוך יחסית בהתחלה, ועם הגנה של נייר אפייה בין הפריט למגהץ.
    אפשר גם להשתמש במגהץ בטכניקה של הלחמת שקיות. אז מנצלים את העובדה שהחום גורם לשקיות להדבק אחת לשניה. מתקבלת יריעה נוקשה ועבה יותר שאפשר לתפור ממנה תיקים וארנקים. על כך בסדנה עתידית אחרת (אולי).

    שאלה: איך סורגים תיקים מניילון?

    תשובה: אולי אכין סדנה נפרדת בהמשך, אבל אפשר להיעזר בינתיים במדריך שהכנתי כאן >

    שאלה: זאת סדנת סריגה, מה העניין עם הפניה ברבים בזכר?

    תשובה: השתדלתי לנסח את התוכן הכתוב בשפה כללית שתתאים לשני המינים, זה דורש הרבה אקרובטיקה בניסוח, אבל לרוב הצלחתי. לעומת זאת בטקסט בסרטונים, כשזה דיבור חופשי ולא לפי תסריט, הפניה ברבים היתה בזכר.
    לפי האקדמיה, הצורה הסתמית ברבים היא בזכר גם כשהרוב נקבות. יכולתי בכל זאת לפנות בנקבות, כי הרוב המוחץ של מי שיתעניין בסריגה הוא נשים וזה היה נשמע טבעי לגמרי. מה גם שהחלטות האקדמיה לא באמת מחייבות אותי.

    אבל דווקא משום שמדובר בסדנת סריגה, הרגשתי שפניה בנקבות מנציחה את הרעיון שסריגה שייכת רק לנשים. במשך השנים התחלקו המלאכות השונות למלאכות לנשים ולמלאכות לגברים, למרות שאין שום סיבה פיזית לזה, וזה התקבע.
    גם גברים יכולים לסרוג, וליהנות מהעיסוק היצירתי והמדיטטיבי הנהדר הזה, ויש אכן הרבה גברים שסורגים, אבל זה עדיין נתפש מוזר בחברה. לא חבל?

    לכן הפניה שלי ברבים בלשון זכר היא מכוונת, ולא רק בגלל שזו צורת ברירת המחדל בעברית.
    בסדנה על בניית רהיטים מקרטון אפנה בלשון רבים גם בנקבה, או רק בנקבה, או איך שיראה לי נכון באותו זמן.


    יש לך שאלה שאין עליה תשובה כאן?

    אפשר לכתוב בתגובות למטה

    שאלות ותשובות על סריגת תיקים

    לחלק הקודם

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    The maximum upload file size: 4 GB. You can upload: image, document. Drop file here

    דילוג לתוכן